על מלחמות ויוגה 🕉

היוגה מדברת על חיבור פנימי, על שקט. אבל היוגה גם מדברת על הצורך לפעולה, כל אדם לפי חובותיו ולפי מיקומו בחברה.

.

לפי המסורת היוגית היוגה עצמה ניתנה בשדה הקרב: שני שבטים בני אותה משפחה, בני פאנדו ובני קורו, נפגשים בשדה הקרב על מנת להכריע מי ישלוט על העיר "האסטינהפורה" (המילה "האסטין" בהודית עתיקה משמעה פיל, שהוא סמל החכמה. לפיכך, ברמה הסמלית הקרב על העיר הוא למעשה הקרב על החכמה).

ארג'ונה, נסיך ומצביא של בני פאנדו, מזהה בין צבא האויב את בני משפחתו, חבריו ומוריו לשעבר, ומבקש לנטוש את הלחימה, לוותר על הניצחון ועל פירותיו, ובלבד שלא ייאלץ להלחם בקרוביו. בצר לו, פונה ארג'ונה אל הרכב במרכבתו, שהוא לא אחר מאשר האל קרישנה.

בנקודה זו בסיפור, הזמן העלילתי נעצר. ארג'ונה שואל שאלות ובין השניים מתפתח דיאלוג, בו מגלה קרישנה לארג'ונה את החוקים הגדולים השולטים באדם וביקום כולו. הדבר החשוב ביותר, אומר קרישנה, הוא הדהרמה, החוק האחד, לפיו לכל אדם יש ייעוד ותפקיד. ארג'ונה הוא לוחם, תפקידו להגן על בני פאנדו.

הסיפור מגלה טפח מהתפיסה ההודית העתיקה, אך יותר מכך הוא רלבנטי עבורנו תמיד, גם היום. הוא מאפשר לנו ללמוד על החוק האחד, ועל הצורך להיות לוחמים בשדה הקרב הפרטי, הפנימי, שלנו.

כשנדברר את השדים הפנימיים שלנו ונאפשר שקט פנימי, גם בחוץ יתאפשר השקט.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל [וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן], הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה [וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם], בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב (דברים כ,ד): "כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: "אָמֵן"